אחרי מלחמה

כמות הדברים שעשיתי אתמול כשלא הרגשתי טוב היא לא הגיונית.
מה זה הדבר הזה שלא נותן לי מנוח? יש בי קול שאומר שלנוח זו פריבילגיה שאני צריכה לזוז.
אני כבר יודעת לקחת זמן לעצמי, באמת כן, אבל על מנוחה אמיתית, כזאת שממש לא אכפת לי מה קורה מסביב זה בחופשה בלבד.
ביום יום אני נחה ואז בהחלטה אומרת בקול רם מדיי או קיי!! עכשיו אני קמה מסובבת מפתח דמיוני בגב וממשיכה.