כשאני לא מצליחה לצייר רגש, אני בורחת לבניינים. לא כי הם קלים, אלא כי הם ברורים. אבל אז יוצא לי מגדלור כשאני מתבוננת בו בדיעבד, אני מבינה, גם כשאני בורחת, אני מספרת. מגדלור הוא לא רק מבנה. הוא עדות. לסערה שלא ציירתי, לפחד להיטלטל, לצורך הזה באור קבוע כשאני לא יודעת לאן השיט ממשיך.אז אולי לא ציירתי את הרגש, אבל הוא שם.